אלדן תחבורה בע"מ נ' קאסם ואח'

החלטה

בפניי בקשת הנתבע 1 לביטול פסק דין שניתן כנגדו מחמת אי התייצבותו בדיון בפניי מיום 1.7.13.

מבוא הבקשה:

בקשה לביטול פסק דין שניתן במעמד צד אחד, ניתנת לתקיפה בשתי עילות. האחת, בשל פגם בהליך מתן ההחלטה. והשנייה, ביטול מכוח שיקול דעתו של בית המשפט.

כאשר ניתן פסק הדין במעמד צד אחד, כאשר מבקש הביטול לא קיבל לידיו את כתב התביעה ובשל כך לא הגיש את כתב ההגנה במועד ו/או קיבל את הזימון לדיון, כבענייננו,, יש לבטל את פסק הדין מחובת הצדק, מבלי להתייחס למשקלן של הטענות ולסיכויי ההצלחה של התובענה (ע"א 36/75 חסן נ מוזדן, פ"ד לא (1) 757).

במצב דברים זה כאשר התקיפה מתייחסת לביטול פסק הדין אשר ניתן במעמד צד אחד, כאשר מבקש הביטול קיבל לידיו את כתב התביעה כדין ו/או הזימון לדיון אליו זומן כדין, אך בחר שלא להתייצב ו/או להגיש את כתב ההגנה במועד, אזי מדובר בפסק דין שניתן כדין, אולם לבית המשפט יש שיקול דעת באם לבטל את פסק הדין ואם לאו.

על יסוד כך, על בית המשפט להציב לפניו שני מבחנים מרכזיים, האחד, סיבת מחדלו של מבקש הביטול. והשני, סיכויי הצלחת המבקש כי הגנתו תתקבל, כאשר התשובה למבחן השני, חשובה ומהותית יותר (ד"ר י. זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מהדורה שביעית, ע"מ 738).

מהכלל אל הפרט:

2. בעייננו, במסגרת בקשתו זו של הנתבע 1 הלה טוען כי לא קיבל את הזימון לדיון. לא ניתן לקבל טענה זו. ראשית, עסקינן בטענה סתמית, כללית ולא מפורטת ואשר אינה מגובה במסמכים אודות מקום משכנו של הנתבע במועד קבלת הזימון לדיון ועל כן לא ניתן לבוחנה או לייחס לה חשיבות ראויה. שנית, בהתאם לזימון לדיון כעולה מסריקתו לתיק, ניתן לראות בבירור חתימה אישית הנחזית להיות חתימתו של הנתבע 1 ואף חתימה נוספת, בזימון שני, בעניינה של הנתבעת 2. הנתבע 1 אינו מבקש להתעמת עם זהות החותם על גבי אישור המסירה בענייננו ו/או עם נסיבות המצאתו כאמור. בעניין זה ראוי לציין כי עסקינן בזימון שבוצעו באמצעות דואר ישראל. סעיף המצאה על-ידי הדואר(תיקון מס' 6) תשמ"א-198157ג לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א-1971, מלמדנו כי:

"מקום שחיקוק מתיר או מחייב להמציא מסמך על ידי הדואר, בין שהוא נוקט לשון "המצאה" ובין שהוא נוקט לשון "נתינה" או "שליחה" או לשון אחרת, רואים את ההמצאה - אם אין הוראה אחרת משתמעת - כמבוצעת –

(1)אם דוור מכתב המכיל את המסמך והמען על המכתב היה כשורה ודמי המשלוח שולמו מראש או שהמכתב היה פטור מתשלום דמי דואר או נושא עליו סימן המעיד כי הוא נשלח בשירות המדינה;

(2)במועד שבו היה המכתב מגיע לתעודתו בדרך הרגילה של הדואר, אם לא הוכח היפוכו של דבר. ".

היינו, המצאה באמצעות דואר ישראל מקימה חזקה בדבר תקינות ההמצאה ככל שמתקיימים התנאים המנויים בס"ק 1 ו-2 של סעיף 57ג' הנ"ל. לא מצאתי בענייננו כי החזקה הנ"ל אינה לא מתקיימת וממילא כפי צוין הנתבע 1 אינו טוען אחרת לעניין זה.

אם כך, התנאי הראשון לביטולו של פסק הדין אינו מתקיים. נותרנו עם התנאי השני שעניינו בחינת סיכויי הצלחת הנתבע 1 כי הגנתו תתקבל. הנתבע 1 לא פירט במסגרת בקשתו זו את נימוקי הגנתו לתביעה, פרט לציון דבר נהיגתו ברכב, דבר שאינו מעלה או מוריד לעניין זה. הללו מפורטים במסגרת כתב הגנתו בלבד המשות, לנתבעת 2 לאורם, הנתבעים טוענים לאי מתן זכות קדימה מצד רכב התובעת. מדובר אמנם בנימוקים לקוניים אך מחייבים בירור עובדתי אשר ברי כי אינו ניתן לביצוע במסגרת בקשה זו כי אם במעמד עדי הצדדים במסגרת דיון בפני בית המשפט.

על יסוד כך ועל מנת לאזן בין השיקולים המוזכרים לעיל, סבורני כי ניתן לרפא את מחדלו זה של הנתבע 1 באי התייצבותו לדיון בכדי שלא לחסום את שערי בית המשפט מפניו וזאת על דרך של פסיקת הוצאות משפט לטובת ב"כ התובעת אשר נצרך בהתייצבות לדיון הקודם לריק ויצטרך לשוב ולהתייצב לדיון נוסף בעתיד. הוצאות אלו אני מעמיד על סך 750 ₪ שישולמו ישירות לב"כ התובעת בתוך 14 ימים מהיום.

ב"כ התובעת יודיע לתיק בית המשפט האם שולמו לידיו ההוצאות. במידת התשלום יקבע דיון נוסף ופסק הדין יבוטל.

למען הסר ספק, אין בהחלטתי זו בכדי לעכב את הליכי ההוצל"פ כנגד הנתבע 1 שכן לעניין זה ניתנה הוראה מפורשת במסגרת החלטתי מיום 13.10.13. לא ראיתי כי הנתבע1 פעל על פיה ועל כן ההליכים כנגדו אינם מעוכבים.

בנסיבות העניין, אין צו להוצאות בגין בקשה זו.

המזכירות תשלח החלטתי זו לצדדים.

ניתנה היום, א' כסלו תשע"ד, 04 נובמבר 2013, בהעדר הצדדים.